<h1>שבלי הלקט סימן ש"מ</h1>
<h2>דף י.</h2>
תנו רבנן [סיככה כהלכתא ו]עיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקין ורימונים ופרכילי ענבים עטרות של שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו והוא דאמר איני בודל מהן כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו אבל אם לא אמר איני בודל מהן כל בין השמשות מגו דאיתקצו לבין השמשות איתקצו לכל ימי החג [מצאתי לבעל הלכות גדולות ועיטורי סוכה שנפלו בשבת אסור לטלטלן אפילו במקומן נפלו ביום טוב מותר לטלטלן. נפלו בחול [המועד] מחזירן למקומן ולמה הן אסורין באכילה מפני שהוקצו לדבר מצוה אבל אם התנה עליהם משעה שתלה אותן ואמר כשארצה אטול מהן הרי זה מותר וכן כתב גם בעל היראים ז"ל וכו'. כ"ה בשבלי הלקט הקצר.] כתב בעל היראים בשם רב יהודאי [גאון] זצ"ל עיטורי סוכה שנפלו בשבת אסורין מפני שהוקצו למצוה.
